כפר המסתור

מינואר 1941 עד דצמבר 1944, חנה — אז בת 3 עד 7 — הוסתרה בכפר מנייֶלֶה־מונטיני שבמחוז אואז, כ־85 ק״מ מצפון לפריז.

היא מצאה מחסה אצל משפחת טסייה, יחד עם בן דודה החורג ז׳אקי. משפחת פרֶבו, ידידי אביה, התגוררה ממש ליד משפחת טסייה וסייעה בהגנה עליה — הם רצו להשגיח על חנה כל הזמן, למקרה שהגרמנים יחפשו אותה.

ז׳אקי היה רעב כל הזמן, כי כמות האוכל היתה מוגבלת. לפעמים הוא היה שולח את חנה לבקש עוד אוכל, וחנה — שקיבלה מנת אוכל משלה — נתנה לו חלק ממנה.

בכפר הכירו אותה בשם אנט (Annette). רק ראש העיר ומנהל בית הספר ידעו מי היא באמת. בימי ראשון הלכה חנה לכנסייה יחד עם המשפחה המאמצת וילדיהם.

שמואל ומרים היו באים לבקר את חנה בכל יום ראשון. לאחר שאמה מרים נלקחה לאושוויץ, רק אביה המשיך לבוא לבקר אותה.

בזמן החופשות מבית הספר, חנה הייתה מבקרת בכפר המסתור ונשארה אצל משפחת טסייה. בתמונה: חנה בגיל 7 לערך עם ז׳נין, בת משפחת פרבו.

חנה עם הוריה

גלריית תמונות

קטע וידאו

מסמכים היסטוריים