מרים ויינשטיין (לבית סטרול) נעצרה על ידי המשטרה הצרפתית — לא על ידי חיילים גרמנים — ב־21 בפברואר 1943 ברחוב בפריז, מפני שדיברה יידיש ולא ענדה את הטלאי הצהוב.
היא הוחזקה במחנה המעבר דראנסי במשך שלושה ימים (בניין 4, כניסה 15).
ב־2 במרץ 1943 גורשה בטרנספורט 49 לאושוויץ, שם נרצחה ב־7 במרץ 1943, בת 38 שנים, 9 חודשים ו־11 ימים.
המידע הזה מאושר במסמכים מהיכל השואה (Mémorial de la Shoah) בפריז.
מסמכים היסטוריים
מסמך רשמי מספר 35 ביומן מעברי המחנה בדרנסי, מיום 21 בפברואר 1943, המאשר שמרים וינשטיין נעצרה על ידי המשטרה הצרפתית ולא על ידי הנאצים.
זוהי תעודת הזהות של מרים וינשטיין.
רישום במרשם האוכלוסין של מרים וינשטיין (משפחת סטרול) מטעם משרד המשטרה של פרפקטורת אורנג׳.
תעודת רישום אוכלוסין של מרים וינשטיין מחודש מאי 1942 - מסמך נוצר לאור דרישה של הנאצים לתיעוד כל האנשים (היהודים) בצרפת.
Fichier Juif — תיק יהודי של הפרפקטורה הצרפתית. זהו מסמך אפל ביותר: רישום חובה של יהודים שהנאצים הטילו על צרפת הכבושה. כל יהודי נדרש להירשם במשטרה הצרפתית, והרישום הזה איפשר לשלטונות לאתר יהודים ולגרשם. הפרט המכאיב ביותר: בשדה "Services de Guerre" (שירותי מלחמה) — כתוב "Drancy 2.3.43" — כלומר, גירושה לדראנסי ב-2 במרץ 1943 נרשם בתיק עצמו כ"שירות מלחמה". הנאצים והצרפתים תיעדו את הגירוש בצורה בירוקרטית קרה. המשמעות ההיסטורית: מסמך זה הוא ראיה ישירה לשיתוף הפעולה של המשטרה הצרפתית עם הנאצים. הרישום של מרים בתיק זה — כולל כתובתה, שמה ושם בתה אנט — הוא שאיפשר לשלטונות לאתר אותה ולבסוף לעצור אותה ברחוב ב-21 בפברואר 1943.
זהו כרטיס הגירוש הרשמי של מרים ממחנה דראנסי — המסמך הישיר ביותר המתעד את גירושה למותה. המשמעות של כל שדה: "J.F." בראש הכרטיס — Juif/Juive — יהודייה. סימון זה קבע את גורלה. "X" על שמה — סימן שנועד לסמן את המיועדים לגירוש המיידי. "S.P." — Sans Patrie, חסרת אזרחות. מרים לא הייתה אזרחית צרפתית ולא אזרחית רומניה מוכרת. היא הייתה "חסרת כל הגנה" — שום מדינה לא תדרוש להשיבה. "Z.O. / Z.N.O." — Zone Occupée / Zone Non-Occupée. הצלבה בין שני אזורי הכיבוש — כנראה מציינת שנעצרה בפריס (Zone Occupée). "2.3.43" — זה התאריך הסופי. ב-2 במרץ 1943, מרים הועלתה על הרכבת מדראנסי לאושוויץ — טרנספורט מספר 49. היא לא חזרה.